דף הבית
תיק עבודות
המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור

המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור

טליה הגיעה עם משימה ייחודית – תלבושת שהיא עיצבה בעצמה, המשקפת את הסיפור הפנימי שלה. הצילומים, שנערכו בכנסייה בלטרון, שילבו את עולמה הרגשי העמוק עם המוזיקה שהיא אוהבת לנגן בגיטרה. מסע מרפא ומשחרר לצלקות שמקשטות את הנפש.
המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור - ויקטוריה מנשירוב - סטודיו לצילום
המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור - ויקטוריה מנשירוב - סטודיו לצילום
המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור - ויקטוריה מנשירוב - סטודיו לצילום
המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור - ויקטוריה מנשירוב - סטודיו לצילום
המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור - ויקטוריה מנשירוב - סטודיו לצילום
המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור - ויקטוריה מנשירוב - סטודיו לצילום
המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור - ויקטוריה מנשירוב - סטודיו לצילום
המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור - ויקטוריה מנשירוב - סטודיו לצילום
המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור - ויקטוריה מנשירוב - סטודיו לצילום
המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור - ויקטוריה מנשירוב - סטודיו לצילום
המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור - ויקטוריה מנשירוב - סטודיו לצילום
המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור - ויקטוריה מנשירוב - סטודיו לצילום
המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור - ויקטוריה מנשירוב - סטודיו לצילום
המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור - ויקטוריה מנשירוב - סטודיו לצילום
המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור - ויקטוריה מנשירוב - סטודיו לצילום
המסע של טליה – צלקות שמספרות סיפור - ויקטוריה מנשירוב - סטודיו לצילום

אני מאמינה שלכולנו יש צלקות שמקשטות לנו את הנפש.
לחלקנו הן קטנות, חסרות משמעות לכאורה, אבל אם ניזכר במקורן, נגלה עולם מלא בסיפורים שאולי שכחנו את המילים שלהם.
ולחלקנו, הן עמוקות ומשמעותיות – לא רק מסמלות את מה שעברנו, אלא גם סוללות את הדרך להמשך חיינו.

טליה הגיעה אליי עם רעיון מיוחד לפורים. היא עיצבה בעצמה תלבושת מדהימה, שמספרת את כל מה שהיא עוברת עמוק בתוכה. התלבושת הייתה לא רק חגיגית, אלא גם טעונה במשמעות אישית, סמלית ורגשית.

נסענו יחד ללטרון, לכנסייה קסומה ששימשה רקע מושלם לצילומים. שם, בין הקירות העתיקים והאווירה השקטה, טליה נתנה ביטוי לעולמה הפנימי – לנגינה בגיטרה, לרגישות שלה, ולמסע הרגשי שהיא עוברת.

אני מרגישה שהתהליך הזה היה עבורה לא רק הזדמנות ליצור תמונות ייחודיות, אלא גם דרך לרפא, להרגיע, ולתת מקום לצלקות שלה – לא עוד משהו שמסתירים, אלא משהו שמקשט את סיפור חייה.

כי לפעמים, דרך העדשה, אנחנו לא רק רואים את עצמנו, אלא גם לומדים לחבק את כל מה שהפך אותנו למי שאנחנו היום.